לפעמים אנחנו שוכחים.
בתוך כל המרדף – העבודה, הסידורים, הבית, החדשות, הדאגות – אנחנו שוכחים שהם בעצם מחכים לנו.
הילדים שלנו.
לא רק שנכין אוכל, לא רק שנשאל אם הכינו שיעורים.
הם מחכים לנו באמת.
שנשב לידם, שנראה אותם, שנשאל מה שלומך באמת? ולא נסתפק ב"בסדר".

למה זה כל כך חשוב?

כי הילד שרוצה לספר היום על מה שקרה לו בכיתה, הוא הנער שיספר לך מחר מה קורה לו בלב.
וכי היכולת שלהם לשתף, להיפתח, להרגיש בטוחים – מתחילה בבית.
בתקשורת.
בקשר שמבוסס על הקשבה, סקרנות, ואהבה שאינה תלויה בדבר.

מה זה בכלל "תקשורת טובה"?

זה לא רק לדבר.
תקשורת טובה היא לפעמים שתיקה ביחד, ולפעמים מבט שמבין הכול.
זו האפשרות להיות שם בלי לשפוט, לשאול בלי לחקור, ולדעת שלפעמים מה שהכי חשוב – זה פשוט להיות.

ומה עם זמן איכות?

זמן איכות זה לא עוד סעיף בטו־דו ליסט.
זה מרחב שבו אנחנו באמת נוכחים אחד עם השני – בלי טלפונים, בלי הסחות, בלי שיפוטיות.
זה יכול להיות טיול בערב, משחק קלפים, הכנת ארוחת ערב ביחד, או אפילו שיחה שקטה לפני השינה.

מה שחשוב – זה לא כמה זמן.
אלא איזה זמן.

רגע, ומה עם השאלות החשובות?

אל תפחדו לשאול שאלות אמיתיות:

השאלות הללו הן כמו מפתחות – הן פותחות את הלב, את הדלת לקשר עמוק יותר, ומאפשרות לילדים להרגיש חשובים, מובנים ואהובים.

ולמה צריך עוד לדבר על זה?

כי בעולם כל כך רועש – חשוב שנזכיר לעצמנו מה באמת חשוב.
כי תקשורת לא נוצרת מעצמה – היא זקוקה לטיפוח.
כי בכל גיל, ובמיוחד בגיל ההתבגרות – הבית הוא העוגן.
ואם אנחנו נהיה שם, באמת, נקשיב, נראה, נישאר סקרנים – נוכל לגדל ילדים שמרגישים בטוחים, אהובים, ושיודעים שיש להם מקום בעולם.


זכרו:
תקשורת היא לא מותרות – היא הלב של ההורות.
וזה אף פעם לא מאוחר להתחיל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניצה בר און כהן סדנאות שמצמיחות כנפיים.